מְחוֹסְּרֵי אֵיבָרִין מַהוּ שֶׁיִּפְסְלוּ בָהּ. אֲפִילוּ כְקָרְבְּנוֹת בְּנֵיו נֹחַ אֵינָם. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי יָסָא. פָּשַׁט רִבִּי לָֽעְזָר לַחֲבֵרַייָא. וּמִכָּל הַחַי מִכָּל בָּשָׂר. [שֶׁיְּהוּ] שְׁלֵימִין בְּאֵיבָרֵיהֶן. תַּמָּן. יֵשׁ מֵהֶן לַמִּזְבֵּחַ. בְּרַם הָכָא. אֵין מֵהֶן לַמִּזְבֵּחַ. רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. מִכֵּיוָן דְּאַתְּ אָמַר. כַּפָּרָה כְּתִיב בָּהּ כְּקֳדָשִׁים. כְּמִי שֶׁיֵּשׁ מֵהֶן לִמִּזְבֵּחַ. טְרֵיפָה מַהוּ שֶׁתִּיפָּסֵל בָּהּ. מִכֵּוָן דְּאַתְּ אָמַר. יֵשׁ מֵהֶן לַמִּזְבֵּחַ. טְרֵיפָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ. בְּהַי פְּשִׁיטָא לָךְ שֶׁהַטְּרֵיפָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ. הָֽיְתָה רַגְלָהּ קְלוּטָה כְשֶׁלְּחַמּוֹר מַה אַתְּ עֲבַד לָהּ. כִּמְחוּסֶרֶת אֵבֶר אוֹ כְבַעֲלַת מוּם. אִין תַּעַבְדִּינָהּ כִּמְחוּסֶרֶת אֵבֶר. כְּשֵׁירָה. אִין תַּעַבְדִּינָהּ כְּבַעֲלַת מוּם. פְּסוּלָה. דָּמָהּ מַהוּ שֶׁיַּכְשִׁיר. מִן מַה דְתַנֵּי רִבִּי חִייָה. דָּמָהּ טָמֵא. דָּמָהּ מַכְשִׁיר.
Pnei Moshe (non traduit)
וקאמר ר' חונה. דלא קשיא מכיון דמצינו דנאמר בה כפרה כקדשים כדכתיב ונכפר להם כמי שיש ממנה למזבח דמי ומחוסרי אבר פוסלין בה:
טריפה. דאין מחוסר אבר מהו שתפסל בה ופשיט לה מכיון דאת אמר כמי שיש ממנה למזבח דמיא טריפה נמי פוסלת בה כקדשים:
בהי. כמו בהא פשיטא כו' כלומר זה ודאי פשיטא לך דהטרפה פוסלת בה מהאי טעמא דאמרן אבל הא קמיבעיא לן:
היתה רגלה קלוטה כשל חמור מה את עבד לה. לאיזה דבר את מדמית לה כמחוסרת אבר או כבעלת מום וכדמפ' ואזיל:
אין תעבדינה כמחוסרת אבר פסולה גרסינן ואין תעבדינה כבעלת מום כשירה גרסי'. דמומין אימעיטו בעגלה מבה ולא איפשיטא:
דמה מהו שיכשיר. את הזרעים לקבל טומא' אם נפל עליהן מי נימא דלכולה מילתא איתקש לקדשים ודם קדשים אינו מכשיר או לא:
מן מה דתני ר' חייא. נוכל לפשוט זה דר''ח תני דמה טמא ותני מקבל טומא' הוא ש''מ דלא איתקש לקדשים לגמרי דהא קי''ל דם קדשים דכן ואינן מכשירין וא''כ כמו כן דמה מכשיר:
תמן. וקאמר הש''ס דמשם אין ראיה דהתם יש מהן למזבח כלומר להקריב בבמה דכמזבח שלהן הוא ולפיכך אסורין:
ברם הכא. הא אין העגלה קריבה למזבח היא:
מחוסרי אבר מהו שיפסלו בה. בעגלה דגרע טפי משאר מומין או דילמא אין פוסלין כמו דאין פוסלין בה מומין:
ומתמה הש''ס דמאי תיבעי לך הא אפי' בקרבנות בני נח דהמומין כשירין בהן אבל מחוסרי אבר אינם כשרין דלא כן אמר ר' יסא דר''א קאמר בפשיטות לחברייא דאסורין לבני נח דכתיב ומכל החי וגו' שלימין באיבריהן דאמרה תורה הבא בהמה שחיין ראשי איברין שלה דהזהיר הקב''ה לנח מלהביא מחוסר אבר בתיבה מפני שעתיד להביא מהם קרבן:
רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. אֲשֶׁר לֹא עוּבַּד בָּהּ. כְּלָל. אֲשֶׁר לֹא מָֽשְׁכָה בְעוֹל. פְּרָט. כְּלָל וּפְרָט אֵין בִּכְלָל אֶלָּא מַה שֶׁבִּפְרָט. אָמַר לֵיהּ. אִילּוּ הֲוָה כְתִיב אֲשֶׁר לֹא עוּבְּדָה וַאֲשֶׁר לֹא מָֽשְׁכָה. יְאוּת. לֵית כְּתִיב אֶלָּא אֲשֶׁר לֹא עוּבַּד בָּהּ. אֵין כָּאן כְּלָל וּפְרָט אֶלָּא רִיבּוּיִין עוֹל עוֹל לִגְזֵירָה שָׁוָה. מַה עוֹל הָאָמוֹר בָּעֶגְלָה עָשָׂה בָהּ שְׁאָר כָּל הָעֲבוֹדוֹת כְּעוֹל. אַף עוֹל הָאָמוֹר בַּפָּרָה נַעֲשֶׂה בָהּ שְׁאָר כָּל הָעֲבוֹדוֹת כְּעוֹל. מַה עוֹל הָאָמוֹר בָּעֶגְלָה עֲבוֹדָה פוֹסֶלֶת בָּהּ בֵּין לְדַעַת בֵּין שֶׁלֹּא לְדַעַת. אַף עוֹל הָאָמוֹר בַּפָּרָה עֲבוֹדָה פוֹסֶלֶת בָּהּ בֵּין לְדַעַת בֵּין שֶׁלֹּא לְדַעַת. מַה עוֹל הָאָמוֹר בַּפָּרָה הָעוֹל פּוֹסֵל בָּהּ. אַף עוֹל הָאָמוֹר בָּעֶגְלָה הָעוֹל פּוֹסֵל בָּהּ. אִי מַה עוֹל הָאָמוֹר בַּפָּרָה הַמּוּמִין פּוֹסְלִין בָּהּ. אַף עוֹל הָאָמוּר בָּעֶגְלָה הַמּוּמִין פּוֹסְלִין בָּהּ. תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם. הַמּוּמִין פּוֹסְלִין בַּפָּרָה. אֵין הַמּוּמִין פּוֹסְלִין בָּעֶגְלָה. 42b וְאָמַר אֲשֶׁר לֹא עוּבַּד בָּהּ. בָּהּ עֲבוֹדָה פוֹסֶלֶת אֵין עֲבוֹדָה פוֹסֶלֶת בַּפָּרָה. הָכָא אֲשֶׁר לֹא עוּבַּד בָּהּ. בָּהּ עֲבוֹדָה פוֹסֶלֶת אֵין עֲבוֹדָה פוֹסֶלֶת בַּפָּרָה. אִית לָךְ מֵימַר תַּמָּן. אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם. בָּהּ הַמּוּמִין פּוֹסְלִין אֵין הַמּוּמִין פּוֹסְלִין בַּמּוּקְדָּשִׁין.
Pnei Moshe (non traduit)
אין בכלל אלא מה שבפרט. ונימא עול אין מידי אחרינא לא:
אילו הוה כתי'. אלו היו הכלל והפרט שוין דהוה כתיב אשר לא עובדה ואשר לא משכה ומינה הוי דרשינן דבשניהם לא צריך שיהו לדעת שפיר תיקשי דנדרוש לה במדת כלל ופרט ואין בכלל אלא מה שבפרט:
לית כתיב. השתא דלא כתיב אלא אשר לא עבד בה ודרשינן עובד דומי' דעבד דדוקא שיהא לדעת ובפרטא כתיב לא משכה דאפי' ממילא כדלעיל והיכא דאין הכלל והפרט שוין לא דרשינן להו במדת כלל ופרט אלא ריבויין הוא דאשר לא עבד בה ריבויי' הוא וריבה כל העבודות:
עול עול לג''ש. נאמר בפרה אשר לא עלה עליה עול ולא מפורש בה שאר עבודות וילפינן גזירה שוה עול עול מעגלה דמפורש בה אף שאר העבודות:
מה העול האמור בעגלה עבודה פוסלת בה כו'. דילפינן נמי בגזירה שוה דעול דפרה פוסל בה אף שלא לדעת מעגלה כדאמר לעיל דעול פוסל בה אפי' שלא לדעת:
מה עול האמור בפרה העול פוסל בה. כלומר דפוסל בה לעולם ואפי' שלא בשעת עבודה אלא שהניח עליה להקל משא מעליו דכתיב אשר לא עלה עליה עול מ''מ:
ת''ל אשר אין בה מום. בה מיעוטא הוא דבה פוסל מומין ואינן פוסלין בעגלה:
ואמר אשר לא עבד בה כו'. השתא דאמרת בה מיעוטא הוא ואימר נמי דבה בעגלה למעוטי שאר עבודות דאינם פוסלין בפרה ולא נילף מג''ש דרחמנא מיעטה:
ומשני הכא אשר לא עבד בה בה עבודה פוסלת אין עבודה פוסלת במוקדשין גרסינן. כלומר לעולם בה מיעוטא. הוא אלא דבה דעגלה אתי למעוטי קדשים דלא פסלי בהו עבודה:
אית לך מימר תמן. אבל בה דפרה אם יש לך לומר דבה דנאמר אצלה למעוטי דבה המומין פוסלין ואין המומין פוסלין במוקדשין בתמיה דהא בכולהו תמימים כתיבי בהו והילכך ע''כ למעוטי עגל' אתי דאין המומין פוסלין בה:
אף עול האמור בעגלה העול פוסל בה. אפי' שלא בשעת עבודה אבל מ''מ צריך עד שתמשוך דכתיב אשר לא משכה וכדלעיל. אי מה עול האמור בפרה המומין פוסלין בה. כלומר דנילף נמי בג''ש מעול עול דהמום פוסל בעגלה כמו בפרה:
חַד סַב שְׁאַל לְרַבָּנִן דְּקַיְסָרִין. עֲרִיפָתָהּ מַהוּ שֶׁתְּטָהֵר טְרֵיפָתָהּ מִטּוּמְאָתָהּ. אָֽמְרִין לֵיהּ. וְלָאו מַתְנִיתָא הִיא. הַשּׁוֹחֵט וְנִמְצָא טְרֵיפָה. אָמַר לוֹן. מָה אֲנָן בְּעַייָן עֲרִיפָה וְאַתּוֹן מָייְתֵי לֵיהּ שְׁחוּטָה. אָֽמְרוּן לֵיהּ. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי יַנַּאי. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. אֲפִילוּ טְרֵיפָה חַייָב. וְאָמַר לוֹן. וּמִן הָדָא דְּרִבִּי יַנַּאי אַתּוֹן מְגִיבִין לִי.
Pnei Moshe (non traduit)
אמרין ליה. רבנן מה את בעי ולאו מתני' היא דתנן פ' אותו ואת בנו השוחט ונמצא טרפה השוחט לעכומ''ז והשוחט פרה חטא' ושור הנסקל ועגלה ערופה ר''ש פוטר וחכמים מחייבין ואמרינן בפ' כיסוי הדם מאן חכמים ר' מאיר היא דס''ל שחיט' שאינה ראוי' שמה שחיטה וש''מ דעריפת עגלה כשחיטה משוינן לה והה''ד נמי שאטהרנה מטומאתה כמו בשחיטה דקי''ל בפ''ז דזבחים ובהרבה מקומות דשחיטת טריפה מטהרתה מטומאתה:
עריפתה. של עגלה מהו שתטהר עריפתה מטומאת נבילה שלה:
אמר לון מה. הוא זה בלשון תמיה:
אנן בעיין טריפה. כלומר עריפה דדרך טריפה היא ואין דרך שחיטה בכך:
ואתון מייתי ליה. ראיה משחיטת טריפה דשאני התם הואיל ושחיטה בעלמא מכשרת לאכילה היא כדקאמר בזבחים שם שחיטתה שהיא מכשרתה לאכילתה מטהרת טריפתה מטומאתה:
אמרין ליה. אין דודאי ראיה גמורה היא:
דלא כן אמר ר' ינאי. לקמן הלכה ו' לדברי ר''מ דמחייב בשוחט עגלה ערופה משום אותו ואת בנו:
אפילו טריפה חייב. אפילו ערפה וטרפה חייב ולאו דוקא שחטה קא' דעריפתה זו היא שחיטתה וכן לענין טומאת נבילה דעריפתה מטהרתה כשחיטתה:
ומן הדא דרבי ינאי אתון מגיבין לי. מן דברי ר' ינאי אתם משיבין לי בתמיה דלא שמיע ולא סבירא לי כר' ינאי אלא כר''ל דאמר לקמן אפילו לדברי ר''מ ערפה פטור והשוחט דוקא קאמר:
אֵיתָן כִּשְׁמוּעוֹ קָשֶׁה. אֵיתָן מוֹשָׁבֶיךְ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִינֶּךָ. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אֵיתָן כָּשֵׁר. וְדִכְוָותָהּ. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַנַּחַל כָּשֵׁר. 43a תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. הוֹרִידוּ וְהוֹרִידוּ. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נַחַל. דְּהָדָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי מִן אִילֵּין דְּהָכָא הָכִן. דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל אִילֵּין דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי מִן אִילֵּין דְּהָכִן אָכִן יְחִידִין אִינּוּן וְלֹא סָֽמְכִין עֲלֵיהוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
תני רבי שמעון בן יוחי. דהנחל עצמו נמי אין מעכב:
איתן כשמועו. כמשמעו שהוא קשה כדכתיב איתן מושבך ל' קושי וחוזק:
אע''פ שאין איתן כשר. קתני במתני' ומפרש האי תלמוד' דאיתן לשון חוזק ועל הנחל קאי שלכתחילה צריך שיהא הנחל שוטף בחזקה אבל בדיעבד אינו מעכב שיהא שוטף בחזקה ולפיכך בעי:
ודכוותה. אם נימא נמי אע''פ שאין נחל כאן כלל דכשר:
הורידו. הוי מצי למיכתב וכתיב והורידו וגו' אל נחל איתן דהוי''ו לרבות הוא אף על פי שאין נהר כלל כשר:
דהדא. וקאמר הש''ס דאלו הדברים דרבי שמעון בן יוחי אין סומכין עליהן:
מן אלין דהכא תמן. שהן מן אלו הלועגים שבבבל ודרך גנאי הוא כדאמר ר' יוחנן כו' וכן אמר לעיל הלכה ב':
וְצָרִיךְ לַעֲרוֹף בָּהּ שְׁנַיִם אוֹ רוֹב שְׁנַיִם. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. דְּאָמַר רִבִּי זְעִירָא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. עַד מָקוֹם שֶׁהַצַוָּאר כָּשֵׁר לִשְׁחִיטָה כְּנֶגְדּוֹ הָעוֹרֶף כָּשֵׁר לִמְלִיקָה. וְכָן הוּא אָמַר אָכֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
וצריך כו'. בעיא היא אם צריך לערוף בעגלה כל שני הסימנין או ברוב שנים סגי:
נשמעינה לזה מן הדא כו'. דעד מקום שצואר כשר לשחיטה בדיעבד דברוב שנים סגי וכן במליקה:
וכן הוא. אומר אכן. וכאן נמי הכא דעריפה נמי מול ערפו כמו במליקה וכן הושוו בהכשר רוב הסימנין:
תַּמָּן תַּנִּינָן. יֵשׁ חוֹרֵשׁ תֶּלֶם אֶחָד וְחַייָב עָלָיו מִשּׁוּם שְׁמוֹנֶה לָאוִין. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה בָּעֵי. נִיתְנֵי הַחוֹרֵשׁ מְקוֹם עֲרִיפָתָהּ שֶׁלָּעֶגְלָה הֲרֵי תִשְׁעָה. אָֽמְרִין חֲבֵרַייָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. תִּיפְתָּר לְשֶׁעָבַר. אָמַר לוֹן. מַה דְאִית לָהּ לְשֶׁעָבַר כָּל שֶׁכֵּן לָבֹא.
Pnei Moshe (non traduit)
אמר לון. דלא היא דמאן דאית ליה לשעבר כ''ש דלהב' אסור ופלוגתא היא בברייתא הובאה בבבלי דף מ''ו ומסיק שם נמי דכ''ע מודים דלהבא. אסור ולא פליגי אלא בלשעבר:
תיפתר. תפרש הכתוב דלשעבר קאמר דצריך שיהא המקום שלא נעבד ולא נזרע בו מעולם דאשר כתיב ולשעבר משמע וקס''ד דדוקא לשעבר אמרה תורה אבל מכאן ולהבא מותר:
תמן תנינן. פ' ואלו הן הלוקין:
וחייב עליו משום שמנה לאוין. דבחרישת תלם אחד נלקטין עליו כמה איסורין כדחשיב התם:
ניתני החורש כו' והרי תשעה. דעובר בלאו אשר לא יעבד בו:
מְקוֹם גִּיסָתָהּ וּתְפִיסָתָהּ הֲרֵי אֵילּוּ אֲסוּרִין. וְכַמָּה הִיא תְפִיסָתָהּ. אַרְבַּע אַמּוֹת. רִבִּי אוֹמֵר. אוֹמֵר אֲנִי שֶׁתְּפִיסָתָהּ חֲמִשִּׁים אַמָּה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵד בּוֹ כְּלָל. וְלֹא יִזָּרֵעַ. פְּרָט. כְּלָל וּפְרָט אֵין בִּכְלָל אֶלָּא מַה שֶׁבִּפְרָט. אָמַר לֵיהּ. אִילּוּ הָיָה כְתִיב. אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵד בּוֹ אֲשֶׁר לֹא יִזָּרֵעַ יְאוּת. לֵית כְּתִיב אֶלָּא אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵד בּוֹ. כִּי הָא דָמַר רִבִּי זְעִירָא. אֵין כָּן כְּלָל וּפְרָט אֶלָּא רִבּוּיִין.
Pnei Moshe (non traduit)
אלא ריבויין. כלומר דדרשינן לה בריבוי ומיעוט והמיעוט לא ממעט אלא מקצת מהריבוי והיינו עבודה שאינה בגופה של קרקע כמדת ריבה ומיעט וריבה הכל:
כי הא דאמר ר''ז. לעיל גבי אשר לא עבד בה:
לית כתיב כו'. אין כתיב כאן אשר אלא בלא יעבד ולא יזרע להבא משמע והיכא דאין משמעות כלל ופרט שוין לא דרשינן בכלל ופרט:
אילו הוה כתיב כו'. בתרווייהו אשר דהוי משמע לשעבר בשניהן יאות הוי דרשינן ליה בכלל ופרט:
אין בכלל אלא מה שבפרט. ונימא זריעה אין מידי אחרינא לא:
ר' שמוחל כו'. שאל דנימא אשר לא יעבד בו כלל שהוא כולל כל העבודות:
ארבע אמות. ובתוספתא גריס לת''ק ארבעים אמות:
ותפיסתה. תפיסת מקום שסביבות מקום עריפה הרי אלו אסורין מלעבוד ולזרוע:
מקום גיסתה. מקום שעורפין אותה ולשון גיסטרא הוא ובתוספתא גריס גיתתה כמו פרת חטאת ששרפה חוץ מגיתה:
משנה: זִקְנֵי אוֹתָהּ הָעִיר רוֹחֲצִים יְדֵיהֶם בַּמַּיִם בִּמְקוֹם עֲרִיפָתָהּ שֶׁלָּעֶגְלָה וְאוֹמְרִים יָדֵינוּ לֹא שָֽׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וגו'. וְכִי עָלָה עַל לִבֵּינוּ שֶׁבֵּית דִּין שׁוֹפְכֵי דָמִים הֵן. אֶלָּא שֶׁלֹּא בָא לְיָדֵינוּ וּפְטַרְנוּהוּ וְלֹא רְאִינוּהוּ וְהִנַּחְנוּהוּ. הַכֹּהֲנִים אוֹמְרִים כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ י֨י וְלֹא הָיוּ צְרִיכִין לוֹמַר וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם אֶלָּא רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ מְבַשְּׂרָתָן אֵימָתַי שֶׁתַּעֲשׂוּ כָּכָה הַדָּם מִתְכַּפֵּר לָכֶם. נִמְצָא הַהוֹרֵג עַד שֶׁלֹּא תֵיעָרֵף הָעֶגְלָה תֵצֵא וְתִרְאֶה בָעֵדֶר. מִשֶּׁנֶּעֶרְפָה הָעֶגְלָה תִּיקָּבֵר בִּמְקוֹמָהּ שֶׁעַל סָפֵק בָּאָה מִתְּחִילָּתָהּ כִּיפְּרָה סְפֵיקָהּ וְהָֽלְכָה לָהּ. נֶעֶרְפָה הָעֶגְלָה וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא הַהוֹרֵג הֲרֵי זֶה יֵיהָרֵג.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' שלא בא לידינו ופטרנוהו. מפרש בגמרא אמאי קאי:
הכהנים אומרים. כדכתיב לעיל ונגשו הכהנים בני לוי ולא פירש על מה הם נגשים:
ולא היו צריכין לומר ונכפר להם הדם. כלו' ונכפר דכתב בקרא לאו אוענו ואמרו קאי שיהא אף זה בכלל אמירה אלא מילתא באנפי נפשה היא שרוח הקודש בישירה את ישראל על ידי משה רבינו לכשיעשו כן ונכפר להם הדם:
תצא ותרעה בעדר. כשאר חולין:
תיקבר. דאסורה בהנאה:
כיפרה ספיקה. היא עשתה את שלה:
ואח''כ נמצא ההורג הרי זה יהרג. דכתיב בסוף פרשת עגלה ערופה ואתה תבער הדם הנקי מקרבך:
הלכה: רַבָּנִין דְּהָכָא פָּֽתְרִין קִרְייָה בָּהוֹרֵג. וְרַבָּנִין דְּתַמָּן פָּֽתְרִין קִרְייָה בַּנֶּהֱרַג. רַבָּנִין דְּהָכָא פָּֽתְרִין קִרְייָה בָּהוֹרֵג. שֶׁלֹּא בָא עַל יָדֵינוּ וּפֻטַרְנוּהוּ. וְלֹא הָרַגְנוּהוּ. וְלֹא רְאִינוּהוּ וְהִנַּחְנוּהוּ. וְעִימְעַמְנוּ עַל דִּינוֹ. וְרַבָּנִין דְּתַמָּן פָּֽתְרִין קִרְייָה בַּנֶּהֱרַג. לֹא בָא עַל יָדֵינוּ וּפְטַרְנוּהוּ. בְּלֹא הַלְוָייָה. וְלֹא רְאִינוּהוּ וְהִנַּחְנוּהוּ. בְּלֹא פַרְנָסָה.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' רבנן דהכא פתרין קריי' בהורג. קרא דידינו לא שפכו וגו' דקאמר במתני' שלא בא לידינו כו' מפרשין רבנן דהכא דעל הרוצח קאי כדמפרש ואזיל שלא בא לידינו ופטרנוהו ממיתה דאז כשופכי' דמו של זה הן שלא רצו לנקום דמו מהרוצח וזהו ידינו לא שפכו:
ולא ראינוהו והנחנוהו ועימעמנו. שלא עיותו הדין ולא העלימו עין ממנו וזהו ועינינו לא ראו:
ורבנן דתמן. של בבל מפרשין קרא על הנהרג שלא בא לידינו ופטרנוהו בלא לויה כו' וזהו ידינו לא שפכו שלא נהרג על ידי שפטרונוהו בלא מזונות והוצרך ללסטם את הבריות וע''י כך נהרג. וכן הוא בנוסחת המשנה בבבלי ושם איפכא גריס שלא בא לידינו כו':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source